חוק המכר (דירות)

חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 קובע כי על המוכר לציין במפרט הדירה את ליקויי הבניה המצויים בדירה בעת המכירה ועל הקונה להיות מודע לליקויים.
במידה והמוכר לא מיידע את הקונה בנוגע לליקויים המצויים בדירה הוא מבצע עבירה וצפוי לתביעת נזק מהקונה.
החוק מגן על הקונה באופן מוחלט מכיוון שהנפגע העיקרי מקניית דירה בה יש ליקויי בניה הינו הקונה ואילו מלוא האחריות לביצוע בדק בית מוטלת על המוכר.
במקרים בהם הקונה גורם לנזק לאחר הקנייה, ואילו המוכר הוכיח זאת לא תחול חובת תיקון הנזק על הקונה.
מתי יחול החוק?
החוק חל על כל דירה שנרכשה למטרות מגורים, עסק או מטרה אחרת וחוזה הרכישה שלה או תאריך הבנייה שלה הוא לאחר שנת 1973 ב 1 באוקטובר.

האם החוק חל רק על דירות מקבלן?
החוק חל על דירות חדשות ועל דירות "יד שניה" כאחד בתנאי שנבנו או נחתמו לאחר התאריך הנ"ל.
על המוכר למסור לידי הקונה מפרט המציין בצורה מדוייקת את הליקויים הקיימים בדירה ועל הקונה להסכים לרכוש את הדירה עם הליקויים המצויים במפרט.
החוק קובע כי אם נמצאו ליקויים שלא צויינו במפרט תחול חובת התיקון על המוכר לפי הגדרת הליקוי.

מתוך תיקון תש"ן:

1. צנרת כולל מערכת הסקה ומרזבים – שנתיים;
2. חדירת רטיבות בגג, בקירות ובמקלט – שלוש שנים;
3. מכונות, מנועים ודודים – שלוש שנים;
4. קילוף חיפויים בחדרי מדרגות – שלוש שנים;
5. שקיעת מרצפות בקומת קרקע – שלוש שנים;
6. שקיעת מרצפות בחניות, במדרכות, בשבילים בשטח הבנין – שלוש שנים;
7. סדקים עוברים בקירות ובתקרות – חמש שנים;
8. קילופים ניכרים בחיפויים חיצוניים – שבע שנים;
9. כל אי-התאמה אחרת, שאינה אי-התאמה יסודית – שנה אחת.

קישורים חיצוניים:
חוק המכר המלא תשל"ה 1974 – אתר ממשלת ישראל.